דמי מזונות

 

מה הם מזונות

 

באופן כללי, “מזונות” הם תשלומים אותם חייב אחד מבני המשפחה כלפי משנהו בנסיבות מסוימות. התשתית החוקית בישראל לחיוב אדם בדמי מזונות נקבעה בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי”ט-1959. החיוב בדמי מזונות מתחלק לשלושה סוגים: דמי מזונות לבן או בת זוג, דמי מזונות ילדים ודמי מזונות לשאר בני משפחה.

 

בחינת המצב הקיים בפועל מלמדת, כי במרבית המקרים הגבר הוא המשלם לאשה וזאת על פי הדין העברי המקוים בערכאות השיפוטיות. אולם, החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי”ט-1959, מגדיר את שני הורי הקטין כחייבים במזונות ילדיהם, כל הורה על פי הכנסתו הכוללת מכל מקור הכנסה. דהיינו, בהתאם לחוק זה שהינו חוק אזרחי, מזונות הילדים אמורים היו להתחלק בין הורי הילד על פי הכנסותיהם ולא על פי מינם.

 

בחינה מדוקדקת של הדברים, מלמדת כי חוק זה חל רק על אוכלוסיית אזרחים מצומצמת בעוד שיתר הציבור כפוף בעניין מזונות לכללי הדת אליה הוא שייך. בהתאם לדין היהודי, על פיו נקבעים מרבית תשלומי המזונות במדינת ישראל, חובת המזונות תלויה בגיל הקטין ומוטלת על כתפי הגבר כמעט לבדו. בשנים האחרונות, מסתמנת מגמה פסיקתית, לפיה שואף בית המשפט להחיל יותר עקרונות אזרחיים השאובים מהחוק המוצג בכל הקשור לדיני משפחה. כמו כן, חשוב לדעת שתביעת מזונות אינה מחייבת הליך גירושין. תביעה כזו יכולה להיות תביעה עצמאית בה דן בית המשפט בנפרד וללא כל קשר להליך גירושין אולם במרבית המקרים תביעת מזונות מוגשת  כחלק מתביעת גירושין. ראוי לציין שבקביעת סכום המזונות רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון מכל מקור אחר.

 

מזונות ילדים

 

כאמור, הדין אשר חל על הורים בעניין מזונות ילדיהם תלוי בדת אליה הם משתייכים. באשר למקרה בו שני בני הזוג יהודיים, הדין החל הוא הדין העברי. בהתאם לדין העברי, האב הוא זה החייב לשאת בצרכים ההכרחיים של ילדיו שטרם מלאו להם 15 שנים. באשר למזונות ילדים שהם מעבר לסכום המוגדר כצרכים הכרחיים, שני ההורים חייבים במזונות לפי יחס הכנסותיהם וזאת בהתאם לחוק המזונות.

 

מזונות לבן או בת זוג

 

ישנם מקרים בהם תביעת המזונות לא תהיה לשם הזנת קטינים, אלא על מנת להזין את אחד מבני הזוג בנסיבות שבהן אין באפשרותו לעשות כן מסיבות שונות. בית הדין הרבני כערכאה דתית, פוסק מזונות אישה מכוח הדין העברי ואולם בשנים האחרונות קיימות פסיקות של בית משפט לענייני משפחה למזונות לגבר.

 

מזונות כאשר האישה עובדת

בדיון על דמי מזונות במקרה בו האישה עובדת למחייתה, רשאי הגבר לטעון טענת “מעשה ידיה” יהיו “תחת מזונותיה”. בהתאם לטענה זו, כאשר הכנסתה של האישה מעבודה מספקת את צרכיה, הגבר פטור מלזון אותה. ואולם, באם האישה עובדת אך אין בשכרה מספיק כדי לשמור על רמת חייה כפי שהייתה בשנות הנישואין, יחויב הגבר במזונות בסך אשר ישלים לאישה את רמת החיים הנדרשת וזאת עד מועד הגירושין.

 

אישה מורדת/מעוכבת מחמתו

בהתאם לדין העברי, בנסיבות מסוימות, למשל כאשר האישה מסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה היא תחשב כ”אישה מורדת” ובאם בית הדין לא ימצא הצדקה לסרבנותה, תפסיד את זכאותה למזונות.

כמו כן, במקרה של אישה אשר מנועה מלהינשא לאחר כיוון שבעלה מסרב להעניק לה גט ולאחר שבית הדין הרבני חייב אותו במתן גט, היא תחשב ל”מעוכבת מחמתו” והפסיקה מלמדת כי  היקף זכאותה למזונות הינו רחב ביותר.

 

מזונות זמניים

מזונות זמניים נתבעים לרוב מצד האשה וילדיה במסגרת הליך גירושין, במטרה לקבל דמי מזונות עוד בטרם נדון נושא הגירושין, הליך אשר ידוע כארוך ומייגע. הטעם העומד בבסיס פסיקת מזונות זמניים, הוא הצורך לאפשר לאישה ולילדיה להמשיך ולהתקיים בכבוד עד מועד הדיון העיקרי בדבר המזונות.

 

פרמטרים לחישוב דמי מזונות

בהתאם לדין העברי, חישוב דמי מזונות ילדים כולל שני סוגים של צרכים: “צרכים הכרחיים” (בהם נושא האב לבדו) ו”צרכים מדין צדקה” (מחולקים בין בני הזוג). לאור מגוון הסיטואציות והנתונים השונים של כל תיק גירושין, אין אפשרות לקבע את חישוב מזונות הילדים בנוסחה אחת קבועה. עם זאת, הפרמטרים להם נותן בית המשפט משקל בעת קביעת דמי המזונות ידועים. על כן, בהתאם לנתוני תיק פלוני, ניתן לבצע הערכה טובה לגבי גובה דמי מזונות עוד בטרם פסק אותם בית המשפט. משרד עורכי דין מירון & סלמן, הוא משרד בעל נסיון רב בתחום זה, אשר יודע לשקלל את כל הפרמטרים הרלבנטיים ולקבוע תחזית מהימנה.

 

ככלל, הפרמטרים המרכזיים לפיהם נקבע גובה דמי מזונות ילדים הם:

  • צרכים הכרחיים של הילדים
  • צרכי הילד מעבר למזונות ההכרחיים (צרכים מ”דיני צדקה”)
  • גיל הילדים
  • רמת השתכרות האב בפועל; כושר השתכרות האב (פוטנציאל השתכרות)
  • רמת השתכרות האם בפועל
  • המצב הבריאותי והנפשי של הילדים וכן נתונים פרטניים בכל מקרה ומקרה אשר צריכים להילקח בחשבון.

 נכתב ע”י  | מירון וסלמן משרד עורכי דין