חלוקת רכוש

כאשר מגיעים הצדדים לשלב חלוקת הרכוש בהליך גירושין, ניתן לזהות דפוסי התנהגות שונים ומגוונים של בני זוג שונים. ישנם כאלו שנלחמים זה עם זה על כל פרט ופרט ומנסים לשים ידם על רכוש רב ככל הניתן, ישנם אנשים שבוחרים להשאיר את כל הרכוש המשותף לבן הזוג ממנו התגרשו, וישנם זוגות שבוחרים לפתור את הבעיה על ידי מכירת הרכוש המשותף כולו וחלוקת הכסף שמתקבל ביניהם. לכל זוג הפונה להליך גירושין יש את האופי והדרך הייחודיים לו, ובהתאם גם נעשה הליך חלוקת הרכוש.

 

במשרד עורכי דין מירון  סלמן, אנו שואפים להתוות עבור כל לקוח שמגיע לפתחנו את הדרך המתאימה ביותר עבורו, ליצירת חלוקת רכוש הוגנת המאפשרת ביטחון מסוים לשני בני הזוג. הניסיון מעיד, כי להסדר חלוקת הרכוש בין הצדדים השלכות מהותיות על עתידם הפיננסי של כל אחד מהצדדים, והסדר חלוקה שאינו מאוזן מוביל לרוב למאבק ועוינות בין בני הזוג אשר מקשים על אורח חייהם התקין.

 

הליך גירושין הוא הליך מורכב בעל השפעה מכרעת על עתיד הצדדים וילדיהם. פעמים רבות, גיבוש הסדר חלוקת הרכוש קשה ביותר בהליך הגירושין ומוביל למחלוקת רבות והופך לזירת ניגוח ונקם בין בני הזוג, כאשר כל אחד שואף לסיים את ההליך כאשר “ידו על העליונה”.

 

כללים בחלוקת רכוש

הרכוש המחולק בין בני הזוג במהלך הליך הגירושין הוא למעשה, כל זכות בעלת שווי כלכלי אשר צברו בני הזוג יחדיו, או כל אחד בפני עצמו, במהלך חייהם הנשואים המשותפים. כמובן שחלוקת הרכוש מביאה בחשבון גם חובות כספיים שצברו הצדדים (שיתוף בחובות). הזכויות אשר אינן נכללות במסגרת חלוקת הרכוש הן זכויות המהוות רכוש פרטי של אחד הצדדים ואשר נצברו לפני הנישואין. כמו כן, מתנות וירושות שקיבל אחד מהצדדים באופן בלעדי, בדרך כלל לא יכנסו במסגרת חלוקת הרכוש אף אם הם התקבלו במהלך החיים המשותפים.

 

חוק יחסי ממון

חוק יחסי ממון, הוא החוק המגדיר את אופן חלוקת הרכוש במהלך גירושין וחל על בני זוג אשר נישאו לאחר יום 1.1.74 בלבד. בהתאם לחוק, איזון המשאבים בין בני הזוג יתרחש רק לאחר פקיעת הנישואין ובתנאים מסוימים גם בטרם פקיעתם. חלוקת הרכוש בין בני הזוג נעשית בדרך כלל בצורה שוויונית, אך ראוי לציין, כי חוק יחסי ממון מסמיך את בית המשפט ובית הדין לחרוג מן החלוקה השווה מטעמי צדק.

 

חזקת השיתוף

כאמור לעיל, לגבי זוגות נשואים אשר נישאו לאחר יום 1.1.74, חל חוק יחסי ממון אשר מסדיר את חלוקת הרכוש המשותף כפי שתואר למעלה. נשאלת השאלה, מה ההסדר החל לגבי זוגות אשר נישאו לפני מועד זה. באשר לזוגות אלו, והן באשר לזוגות ידועים בציבור המסיימים חיי שיתוף, חלה הלכת השיתוף לפיה, כבר במהלך חיי השיתוף קיימת לשני בני הזוג זכות קניינית ברכוש המשותף אשר נצבר במהלך הנישואין. על כן, במקרה זה בן זוג רשאי לגשת בכל עת לאחת מהערכאות השיפוטיות המתאימות, בבקשה לחלוקת הרכוש וזאת מבלי שייאלץ להמתין לפקיעת הנישואין הפורמאלית. חשוב לציין, כי חזקת השיתוף תחול בהתקיים תנאים מסוימים ולא באופן אוטומטי.

 

באם מעוניינים הצדדים להפעיל הגנה על נכסים מפני חזקת שיתוף ו/או מפני חוק יחסי ממון, האפשרות הפשוטה ביותר להגן על נכסים מפני חזקה זו, היא גיבוש הסכם ממון. כמובן, שגיבוש הסכם ממון זו מלאכה הדורשת איש מקצוע בעל ניסיון והתמקצעות בתחום דיני המשפחה.

 

הברחת נכסים

המדובר בתופעה בה אחד מבני הזוג מנצל לרעה את חוסר המעורבות של בן הזוג השני בענייני הרכוש והזכויות, על מנת להעביר לבעלותו הבלעדית נכסים וזאת במסגרת היערכותו לקראת הליך הגירושין. לדוגמא: מכירות מדומות לידי גורם צד ג’, “ריקון” חשבון הבנק המשותף, “החזר הלוואה” לקרוב משפחה ו/או העברות בנקאיות פיקטיביות, עסקאות מופרזות בכרטיס האשראי. שיטה נוספת להברחת נכסים, היא יצירת חובות מדומים בידי בין הזוג המבצע את ההברחה. כך, החוב המדומה חל על שני בני הזוג (אף שהחוב אינו קיים בפועל) ואף משמש את בן הזוג להציג עצמו כנמצא במצוקה כלכלית.
בעניין זה, חוק יחסי ממון מעניק לערכאות השיפוט שיקול דעת רחב, לתת לפעולות הפסולות המתוארות משקל ראוי באיזון המשאבים ובמילים פשוטות “להעניש” במסגרת חלוקת הרכוש את הצד אשר ניסה להערים על הצד השני.

 

נכתב ע”י  | מירון וסלמן משרד עורכי דין