הסכם ממון בין ידועים בציבור

 

ידועים בציבור – הגדרה

 

הגדרת ה”ידועים בציבור”,אינה מופיעה בחקיקה הקיימת היום, שכן מדובר במושג חברתי מקובל אשר הפך למינוח משפטי באמצעות פסיקותיו הענפות של בית המשפט לאורך השנים. לא די בכך שאין חקיקה מוסדרת בנושא חשוב מאין כמוהו, הרי שפסיקות בית המשפט אינן מקלות ביצירת הגדרה ברורה וחד משמעית. נכון להיום, ניתן לומר, כי ידועים בציבור הינם בני זוג המקיימים ביניהם מערכת יחסים זוגית ממושכת, אך אינם נשואים אם בשל העדר יכולתם להינשא (כגון: כהן וגרושה, נישואי תערובת ועוד) או לחילופין בשל בחירתם האישית שלא להינשא ולמסד את יחסיהם.

 

בעבר, ההגדרה הייתה ברורה יותר, שכן על מנת להוכיח “ידועים בציבור” היה מקום לעמוד  בשני תנאים מצטברים: תנאי אחד, קיום חיי אישות בין בני הזוג, התנאי השני, קיום משק בית משותף. ככלל ניתן לומר, כי בעבר בחינת הגדרת הידועים בציבור התבססה על הדמיון שקיים בין מערכת היחסים הזוגית למערכת היחסים בין בני זוג נשואים. כלומר- בחינת בית המשפט נסובה בעיקרה סביב השאלה: עד כמה בני הזוג דומים באורח חייהם לזוג נשוי. הגדרת בני זוג כ”ידועים בציבור” הינה בעלת משמעות רבה מבחינת החובות והזכויות אשר מוחלים עליהם, כפי שהן קיימות לזוגות נשואים וזאת הן מבחינת דיני המשפחה והן מבחינת דיני הירושה. נכון למועד זה, הרי שהזמן המינימלי שהוכר זוג כידוע בציבור על ידי בית המשפט הינו 3 חודשים ונעשה במסגרת דיני הירושה. פרק זמן קצר ביותר לכל הדעות.

 

בשנים האחרונות, נראה כי בית המשפט איננו מסתמך אך ורק על קיום שני התנאים המצטברים שצוינו לעיל ובוחן כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו. יתרה מכך בית המשפט העליון אף הכריע בפסק דין תקדימי, כי בני הזוג אינם חייבים עוד לחיות יחדיו לשם הוכחת הגדרת ידועים בציבור. הגדרה גמישה ונזילה זו של בית המשפט, מעמידה באי וודאות רבה את מוסד הידועים בציבור, שכן קיים קושי ממשי לצפות באילו מקרים המערכת הזוגית תיצור זכויות וחובות בין השניים ותכנס לגדר “ידועים בציבור”. לאור האמור לעיל, הרי שנוצר צורך ממשי בהגדרת מערכת היחסים בין בני הזוג במסגרת הסכם זוגיות/ הסכם ממון בין ידועים בציבור.

 
 

     לייעוץ חינם עם משרד עו"ד מירון סלמן מלאו שם וטלפון, ונחזור אליכם בהקדם
      שם (חובה)                                   טלפון (חובה)                             אימייל
     

 

הסכם ממון – תמצית

 

הסכם ממון לפני נישואין, ככלל, הינו חוזה הקובע כיצד יחולק כלל הרכוש בין בני הזוג במועד עתידי אופציונלי של פרידה או מוות. במסגרת ההסכם, מוסדרים כל ענייני הרכוש בין בני הזוג וזאת בהתאם לבחירתם ולהסכמתם. רבים רואים בהסכם הממון מעין “תעודת ביטוח” עבורם, שכן ההסכם יכנס לתוקף רק במידה והיחסים בין בני הזוג יגיעו לסיומם או חלילה במקרה של מוות.

 

חשוב לציין, כי נקודת המוצא הינה שלכל זוג במדינת ישראל, המנהל מערכת יחסים ממושכת, קיים הסכם ממון מכוח החוק וזאת ללא ידיעתו על כך. חוק יחסי ממון למעשה מסדיר במפורש כיצד יתנהל ויחולק רכושם של בני זוג במידה ומערכת היחסים תגיע לסיומה ולא יהיה הסכם ממון חתום ומאושר בין בני הזוג. כלומר, כפי שניתן לראות, החוק הינו בגדר “ברירת מחדל” ולפיו יחולק הרכוש בהנחה ולא נערך בין בני הזוג הסכם אחר.  כמו כן, חשוב לציין כי בית המשפט פסק, שחוק יחסי ממון חל על ידועים בציבור בשינויים המחויבים.

 

מיתוס שגוי הינו שהסכמי ממון למיניהם הכרחיים רק במידה ובני הזוג נישאים כאשר יש בידם ממון!

 

הסכם הממון הינו הסכם אשר מסדיר נקודת זמן עתידית, על כן ייתכן שבני הזוג יגיעו למערכת הזוגית עם רכב ישן ועם מינוס בבנק, אבל עד מועד הפירוד ביניהם יצברו רכוש רב כגון: דירה, חסכונות ממקום העבודה, מוניטין מקצועי ועוד. חשיבותו של הסכם הממון היא דווקא בכך שהוא מטפל בחלוקת כלל הרכוש שהצטבר לכל אחד מבני הזוג במהלך חייהם המשותפים ומתווה דרך מושכלת לחלוקתו.

 

תוקף ההסכם

 

חוק יחסי ממון קובע, כי הסכם ממון חייב להיעשות בכתב וכן להיות מאושר בפני הערכאה המוסמכת, זאת כדרישה קונסטיטוטיבית. כאשר עסקינן בבני זוג שטרם נישאו- הרי שאין חובה לאישור ההסכם בפני ערכאה שיפוטית כתנאי לתוקפו וניתן להסתפק באישור ההסכם בפני רשם הנישואין או בפני נוטריון. כאשר עסקינן בזוג נשוי, קרי לאחר מועד נישואיהם של בני הזוג- הרי שיש צורך באישור ההסכם בפני ערכאה שיפוטית כגון: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה וזאת כתנאי לתוקפו.

 

הסכם ממון בין ידועים בציבור

 

“הסכם ממון בין ידועים  בציבור” או בשמותיו הנוספים  “הסכם זוגיות”, “הסכם לחיים משותפים” הינו חוזה הנערך בכתב בין בני הזוג ומכיל הוראות רבות הן לעניין חלוקת הרכוש בין הצדדים, קביעת מועד הפירוד ביניהם וכן הוראות כלליות נוספות אשר תכליתן הינה להתוות לבני הזוג את הדרך.

 

בהסכם הממון, בני הזוג הלכה למעשה, קובעים ביניהם הסדר רכושי מכוח ההסכם ומסייגים בו את הילכת השיתוף. כמו כן, הסכם בין ידועים בציבור יכול לכלול הוראות הן לגבי אופן ניהול החיים המשותפים והן לגבי הסדרי הרכוש והמזונות במקרה והקשר יגיע לכדי סיום. הסכם לחיים משותפים צריך להיות ברור ומפורט, להגדיר את טיב היחסים, את הרכוש הנפרד וכן את הרכוש המשותף בין בני הזוג. כמו כן הסכם זה צריך להתייחס לכלל הסוגיות הצפויות בחייהם של בני הזוג, כגון: חובות, צוואות, מתנות, רכוש עסקי, מוניטין ועוד. יתרה מכך, כאשר מדובר בידועים בציבור הרי שהסכם ממון מסדיר למעשה, באופן מפורט כיצד תתנהל מערכת היחסים הזוגית, מה משותף לצדדים ומה לאו, מה קורה כאשר יתווספו ילדים למשוואה, חלוקת נכסים ועוד. ניתן לראות, כי הסכם לחיים משותפים/זוגיות יכול להכיל סוגיות נוספות לחלוקת הרכוש בין הצדדים, שכן  מדובר בהסכם אשר ישמש כאבן הדרך במערכת היחסים וידריך את בני הזוג כיצד עליהם להתנהל, והכול בהתאם להסכמותיהם.

 

הסדרת ככלל ענייני הרכוש בין בני הזוג וזאת בהתאם לבחירתם ולהסכמתם אינה דבר של מה בכך, שכן במקום בו בני הזוג לא ערכו הסכם ממון או הסכם לחיים משותפים, הרי שיהיה עליהם לפנות לבית המשפט  שיבחן קיומו של הסכם מכללא לשיתוף בין בני הזוג, קרי לבחון ראיות אובייקטיביות וסובייקטיביות האם עסקינן בידועים בציבור. ניסיונו של בית המשפט להתחקות אחר כוונתם ורצונם של הצדדים יעשה בהתאם לראיות אשר יובאו בפניו לשיתוף השורר בין בני הזוג: טיב הקשר, אורכו, ילדים שנולדו במהלך השנים, חשבונות משותפים ועוד. הכול לאור  עקרון תום הלב, ערכים של יושר, הגינות ושוויון.

 

במידה ובית המשפט יכריע כי אכן מערכת היחסים נכללת בגדר ידועים בציבור, הרי שחלוקת הרכוש תיעשה על פי עקרונות הילכת השיתוף. כלומר- במקרה זה, קיימת חזקה אשר ניתנת לסתירה, לפיה רכוש הצדדים יתחלק באופן שווה ביניהם וזאת מלבד נכסים עסקיים וזכויות פנסיוניות, אשר לגביהם יש להוכיח כוונה ספציפית לשיתוף. לשם השוואה אציין, כי על בני זוג נשואים חל הסדר איזון משאבים המוציא מגדרי הרכוש המשותף, מתנות, ירושות ונכסים מסוימים נפרדים.

 

תוקף ההסכם

 

הסכם ממון בין ידועים בציבור או בשמו הנוסף, הסכם זוגיות, נכנס לתוקף כבר עם חתימתם של בני הזוג, שכן חלק עליו חוק החוזים. כלומר- בניגוד לזוג נשוי אשר עורך הסכם ממון, לא קיימת כל חובה חוקית לאשר את ההסכם בפני בית המשפט לשם מתן תוקף. יחד עם זאת,  פעמים רבות, לאור מכלול הנסיבות אנו נוהגים להגיש את ההסכם לבית המשפט לענייני משפחה על מנת להקנות לו תוקף משפטי איתן.

 

ביהמ”ש מוסמך לאשר הסכם בין בני זוג ידועים בציבור ולייתן לו תוקף של פסק דין מכוח סעיף 3 (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה,תשנ”ה-1995. לסיכום, ניתן לומר שאם בנישואין קיימת המלצה לעריכת הסכם ממון בין בני הזוג הרי שכאשר מדובר בבני זוג שאינם נשואים, לעניות דעתי, אין עוד מדובר בהמלצה, אלא בחובה ממשית.

 

נכתב ע”י  עו”ד ומגשרת | מירון סלמן משרד עורכי דין