חטיפת ילדים – מדריך משפטי להורים

חטיפת ילדים, מישראל או לתוכה, היא פעולה קיצונית שבבסיסה עומד חוסר שביעות רצון מהסדרים קיימים. עיקרה הוא הרחקת הילד ממקום מגוריו הרגיל, ללא הסכמת שני הוריו או האפוטרופוס החוקי, תוך פגיעה בזכויות המשמורת או הסדרי ראייה שנפסקו. על מנת למגר את התופעה מדינת ישראל אימצה את חוק אמנת האג שנכנס לתוקף ב-1991. תוכנו מתיר להורה שהופרו זכויותיו להגיש בקשה להשבת הקטין לשטחה של המדינה ממנה נחטף לשם המשך התדיינות בנושא. מלבד חוק אמנת האג, עומדים לרשות ההורים ש”נותרו מאחור” סעדים נוספים שבאמצעות ייעוץ משפטי יסייעו במניעת החטיפה בטרם עת.

חטיפת ילדים – מקדימים תרופה למכה!

בסכסוך גירושין הצד שידו על העליונה הוא זה שקורא את מספר המהלכים הרב ביותר של יריבו. ראייה לכך היא סיכול חטיפת ילדים על ידי צעדים מניעתיים מהירים שמקורם באינטואיציה וקריאת מצבים. אם מקנן בכם החשש הקל שבקלים כי בן הזוג מתכנן להוציא את ילדיכם אל מחוץ לגבולות הארץ, אל תהססו לנקוט צעדים שיטרפדו את ניסיונו.

 

     לייעוץ חינם עם משרד עו"ד מירון סלמן מלאו שם וטלפון, ונחזור אליכם בהקדם
      שם (חובה)                                   טלפון (חובה)                             אימייל
     


 

צו עיכוב יציאה מהארץ

אם הילד הינו קטין ניתן להגיש בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד קטין, תוך יידוע משטרת הגבולות. מדובר בצו שאינו פוקע בתום שנה כ-צו המוצא כנגד בגיר, אלא תוקפו אורך עד בגרות הילד, דהיינו גיל 18. מדובר בצו גמיש המאפשר את ביטולו או שינויו בהתאם לנסיבות (חופשה משפחתית, שליחות זמנית וכיו”ב). מי מהצדדים שירצה לקחת את הילד לחו”ל באופן זמני יצטרך לאשר זאת בערכאה האזרחית תוך קביעת ערבויות מתאימות.

ערבות מאובטחת

 על מנת לחזק את הערבות הכספית הניתנת על ידי ההורה החפץ לטוס, קיימת מגמה המחייבת גם את ערבותו של צד ג’. מדובר באחד מקרוביו של ההורה המוכן לשאת בהליכים שיופעלו נגדו בעת מחטף. ערבותו של צד ג’ לא נועדה לשמש כאמצעי לגביית כספים אלא אמצעי להפעלת לחץ על ההורה שידע כי למעשיו יהיו השלכות גם על אדם קרוב שהסכים לערוב לו.

ילדי נחטף- מה עליי לעשות?

הוצאת הילד אל מחוץ לגבולות ישראל או אי החזרתו אליה בהתאם להסכמות הצדדים, מחייבת פעולה מיידית!

–          יש ליידע את הרשויות המרכזיות הן במדינה אליה נחטף הילד והן במדינה ממנו נחטף. אלו מחויבות לסייע בהשבת הקטין מרצון.

–          יש להגיש תביעה להשבת קטין בביהמ”ש במדינה אליה נחטף. אם מדינה זו חתומה על אמנת האג הרי שהרשות השיפוטית בתחומיה מחויבת בהחזרת הילד החטוף באופן מיידי. כל זאת בתנאים הבאים: חלפה שנה מיום החטיפה עד מועד תחילת ההליכים, הופרו זכויות המשמורת של ההורה שנותר בארץ וכי מדובר בהרחקת הילד שלא כדין ממקום מגוריו הרגיל והקבוע. עם תחולת תנאים אלו ביהמ”ש מחוייב להכריע בנושא עד שישה שבועות מרגע הבקשה.

–          אם החטיפה היא לישראל או מתרחשת בתוכה, ניתן להגיש תביעה להשבת קטין בבית המשפט לענייני משפחה. אם גילו של הילד מעל 16 יש לפנות לבג”ץ בבקשת צו החזרה- “הביאס קורפוס”.

–          אם המדינה אינה חתומה על אמנת האג הרי שהדין המקומי הנהוג בה יקבע את אופן הטיפול במקרה.

טענות להגנת החוטף

אם הואשמתם בהוצאת הילד אל מחוץ לגבולות מדינתו, ללא הסכמת בן/ בת הזוג, מוטב לפנות לייעוץ משפטי. הייעוץ יסייע לכם בהבנת השוני בין הגירה לחטיפה, ויבהיר מהן ה-הגנות המצויות בחוק לטובתכם. הגנות אלו מונות – מניעת סכנת חיים, כמו גם סכנה פיזית או נפשית, אליה יחשף הילד עם השבתו, וכן  גם רצונו של הילד להביע את סירובו לחזור למדינת המוצא.

 

     לייעוץ חינם עם משרד עו"ד מירון סלמן מלאו שם וטלפון, ונחזור אליכם בהקדם
      שם (חובה)                                   טלפון (חובה)                             אימייל
     


 

המאמר הינו מבית משרד עו”ד אביבית מוסקוביץ’