סרבנות גט

 

סרבנות גט היא תופעה המתייחסת לדיני האישות בהלכה היהודית. המדובר במצב בו אדם נשוי מסרב לסיים את נישואיו באופן רשמי על פי ההלכה ואף יתכן כי הנישואים אינם מתקיימים בפועל. באופן זה, הוא מונע מבן מהזוג את האפשרות להינשא לאחר. במרבית המקרים, סרבנות הגט מוכרת בעיקר מצד הבעל כלפי האישה.

 

מניעים לסרבנות גט

למרבה הצער, המניע הנפוץ ביותר לסרבנות גט הוא הרצון להשיג תנאים טובים בהסדר הגירושין. תופעה זו אף קיבלה את הכינוי “סחטנות גט”, כאשר הסרבן עושה שימוש במתן הגט כ”קלף מיקוח” המשפר את עמדתו במשא ומתן על חלוקת הרכוש או משמרות הילדים, לשם השגת הסדר גירושין כרצונו. מניע נפוץ נוסף לסרבנות גט, הוא נקמה ו/או קנאה כלפי בן או בת הזוג.

 

פעולות כנגד סרבני גט

על מנת להתמודד עם תופעת סרבני הגט, מפעילות ערכאות השיפוט סנקציות שונות על סרבני הגט, בניסיון להביאם להעניק את הגט המיוחל. ראשית, יש להבין שההלכה דורשת שהפעלת הסנקציות על סרבני הגט תהיה כזו אשר לא תשלול לחלוטין את זכות הבחירה של הסרבן. זאת, מאחר שגט אשר ניתן שלא ברצון חופשי הינו גט פסול המכונה “גט מעושה”.

 

הסנקציה המסורתית המרכזית, היא הטלת מזונות אישה גבוהים על סרבן הגט כאקט עונשי. בנוסף לסנקציה מסורתית זו, בשנת 1995 נחקק חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ”ה-1995″, המאפשר לבתי הדין הרבניים להפעיל שורה של סנקציות אזרחיות כנגד סרבני גט, הכוללת: מניעת רישיון נהיגה וחשבון בנק; מניעת זכויות מעציר או אסיר; עיכוב יציאה מן הארץ; איסור על קבלה, החזקה או הארכה של דרכון; מניעה מלהיבחר למשרה על פי דין; ועוד. סוג סנקציות נוסף שבית הדין הרבני עשוי להפעיל, ואשר רלוונטי לציבור הדתי בלבד, הוא “הרחקות דרבנו תם”. המדובר במקרים בהם בית הדין מפעיל את הציבור הדתי, אשר יוצר לחץ על הבעל הסרבן באמצעות איום כלכלי או חברתי.

 

באשר לאפקטיביות של הסנקציות השונות אשר הוצגו לעיל, במרבית המקרים, סרבני הגט “נכנעים” לסנקציות ומוסרים את הגט המיוחל עוד לפני הפעלת הסנקציות בפועל. עם זאת, ישנם מקרים בהם סרבני גט מתמידים במשך שנים בסירובם לתת גט. זאת, אף במקרים בהם ריצו עונשי מאסר ארוכי שנים.

 

התרת נישואין נוספים

כאמור, הבעיה המרכזית הגלומה בתופעת סרבנות הגט, היא העובדה שבן או בת הזוג אשר מעוניינים להינשא בשנית מנועים מכך. למרבה הצער, ההלכה אינה מאפשרת התרת נישואין של אישה מסורבת גט לגבר אחר. האפשרות היחידה בה תוכל אישה מסורבת גט לקבל התרת נישואין, היא באמצעות קביעה הלכתית, לפיה, קידושיה בנישואין המקוריים היו בטלים מלכתחילה.

 

באשר לגברים מסורבי גט, אמנם, ההלכה מאפשרת נישואיהם לאישה נוספת, אך חוקי מדינת ישראל אוסרים זאת. על כן, גם עבור גברים עומדת סרבנות הגט לרועץ. עם זאת, גברים מסורבי גט עשויים, במקרים נדירים, לקבל התרת נישואין נוספים זאת, על ידי פסק דין מיוחד של בית הדין הרבני, הזוכה להסכמה של מאה רבנים משלוש מדינות שונות – פסק דין אשר קשה מאוד להשיגו.

 

תביעות כנגד סרבני גט

בשנת 2001 נתקבל לראשונה במשפט הישראלי, העיקרון לפיו ניתן לתבוע סרבן גט על הנזק שהוא יוצר בעצם סירובו. כך, בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי הפגיעה באוטונומיה של האישה, הנובעת מעיגונה על ידי הבעל, מהווה נזק בר פיצוי לפי פקודת הנזיקין. בנוסף קבע בית המשפט, כי הדיון בתביעה נזיקית מעין זו, אינו מצוי בסמכותם הבלעדית של בתי הדין. כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2004, אף התקבלה לראשונה תביעת נזיקין של מסורבת גט כנגד בעלה הסרבן. בפסק הדין, קבע כבוד השופט מנחם הכהן, כי קשר הנישואין מקים חובת זהירות של הבעל כלפי אשתו. הפרה של חובה זו, הינה עוולת רשלנות לפי פקודת הנזיקין ומכוחה ראוי לחייבו בפיצויים כלפיה. מאז פסק הדין בשנת 2004, פסקו בתי המשפט פיצויים נזיקיים נוספים בגין סרבנות גט ואולם פסקי דין אלו אינם ניתנים בנקל ואף עלולים במקרים קיצוניים לגרום למתן גט “מעושה”.

 

עילות גירושין

כאשר אין הסכמה בין בני הזוג בדבר גירושין, בן או בת הזוג אשר מבקשים להתגרש, נדרשים להוכיח, כי קיימת עילות גירושין. בפשטות, עילת גירושין היא סיבה המוכרת בהתאם לדיני ישראל, כסיבה מוצדקת לבקשת גט. למעשה, עילת הגירושין עשויה להיות ה”מפתח” להשגת הגט מידי הסרבן. זאת, מאחר שעילת הגירושין, במקרים רבים, מהווה השיקול המרכזי העומד בבסיס החלטת הדיינים בבתי הדין הרבניים, בבואם לקבוע באם להפעיל סנקציות על הסרבן. על כן, מומלץ לקבל יעוץ משפטי בדבר אופן השימוש בעילות הגירושין השונות.

 

נכתב ע”י  עו”ד ומגשרת | מירון סלמן משרד עורכי דין