שאלות נפוצות בנושא הסכמי ממון

 

  • ·        “בעלי מחייב אותי לחתום על הסכם ממון, האם כדאי לי?”
  • ·        “מה צריך להופיע בהסכם ממון?”
  • ·        האם הדירה שקיבלתי מהוריי בירושה תחולק ביני לבין בעלי אם נתגרש?”
  • ·        “יש לנו הסכם ממון שאושר אולם בעלי מאיים לבטל אותו ולהדיר אותי מנכסינו, מה סיכוייו?”
  • ·        “אני מעוניין לערוך שינוי בהסכם ממון שערכנו לפני חמש שנים, כיצד לעשות זאת?”

 

כל אלה ועוד הן רק מקצת השאלות שאני נשאלת ברמה היומיומית, על כן, אנסה לתת מענה עליהן במסגרת מאמר זה.

 

מהו הסכם ממון?

בעולם אשר בו אחוזי הגירושין הולכים וגואים, הסכם ממון מנסה לתת מענה לנושא חלוקת הרכוש בדרך של כבוד הדדי והוגנות בין הצדדים, באם חלילה ייפרדו. המטרה היא לערוך חוזה שישמש כתעודת ביטוח לכל אחד מהצדדים לבל יידע מה יהיה חלקו בכלל הרכוש ביום שאחרי הפירוד. רכוש הינו מונח רחב, אשר כולל בין היתר את כל הזכויות בטרם תחילת החיים המשותפים וכן את הזכויות שנצברו במהלכם. כגון: דירה, חסכונות, חובות ועוד. הסכם ממון מוסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג – 1973 וכן בפסיקתו הענפה של בתי המשפט בישראל, אשר קובעת כי בהסכם ממון יש להתייחס לשאלה האם מדובר בהסכם בטרם הנישואין או במהלכם או שמא מדובר בהסכם בין ידועים בציבור.

 

האם הסכם ממון רלוונטי לעשירים?

כמובן שלא, הסכם ממון מטרתו הינה ליצור וודאות במועד הפירוד, כך שגם בני זוג שנישאו ללא פרוטה סביר שיצברו נכסים לאורך חייהם או שצופים לקבל ירושה או מתנה במהלכם. נכסים אלה, בין אם מדובר בנדל”ן או פקדונות שונים יכולים לעורר מחלוקות רבות בבוא עת ולגרור את הצדדים להליכים יקרים וארוכים.

 

האם גם ידועים בציבור יכולים לחתום על הסכם ממון?

בוודאי ואף רצוי, שכן לאור העובדה שידועים בציבור אינם רשומים ברשויות כבני הזוג, הרי שבמועד הפירוד ביניהם קיימת אי וודאות רבה לעניין אופן הפירוד וחלוקת הרכוש הכרוכה במסגרתו. חרף העובדה שאין דרישה בחוק, מומלץ לאשר הסכם ממון בין ידועים בציבור בפני ערכאה שיפוטית.

 

כיצד מאשרים הסכם ממון?

חוק יחסי ממון קובע, כי הסכם ממון חייב להיערך בכתב. הסכם ממון בין בני זוג שטרם נישאו, ניתן לאשר באמצעות רושם הנישואין או נוטריון ואולם הסכם ממון בין בני זוג נשואים יאושר בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

אישורו של ההסכם בערכאה המוסמכת מהווה תנאי מהותי ובלעדיו, על פי החוק,  אין לו תוקף משפטי מחייב.

 

כיצד משנים או מבטלים את ההסכם?

הסכם ממון ניתן לשנות בכל שלב במערכת היחסים הזוגית, כמובן בהסכמה של שני הצדדים ולדאוג לערוך את השינוי בפני הערכאה השיפוטית המוסמכת. לדוגמא, אם בני הזוג אישרו את ההסכם בטרם נישואיהם בפני נוטריון וכעבור כעשר שנים ממועד הנישואים הם מעוניינים לבטלו או לשנותו, הם מחויבים לפנות לבית המשפט או לבית הדין הרבני.

 

האם ניתן לכלול בהסכם ממון הוראות למשמורת או מזונות ילדים?

ניתן לכלול עקרונות מסוימים הקשורים למשמורת הקטינים וכן למזונותיהם, אולם חשוב להבין כי במידה ותהיינה מחלוקות בנושא זה בין הצדדים, אזי בית המשפט יבחן את טובת הקטינים במובנה הרחב ויכריע על פי כך.

 

מה ניתן לכלול בהסכם ממון?

הסכם ממון יכול שיכיל סעיפים רבים ואף מומלץ, כי יהיה מפורט עד כמה שניתן בהתאם לנתונים הספציפיים של בני הזוג.

 

מומלץ לכלול במסגרת ההסכם את הנושאים הבאים:

    • צבירת נכסים של כל אחד מבני הזוג בטרם תחילת חייהם המשותפים– סעיף חשוב אשר מבטא את הפערים הכלכליים ככל שקיימים בין הצדדים ומתייחס לשאלה: האם ברצונם של הצדדים ליצור הפרדה רכושית בנכסים אלה.

 

    • חלוקת רכוש שנצבר במהלך מערכת היחסים- נקודת המוצא, על פי החוק הינה שרכוש אשר נצבר במשותף יחולק במועד הפרידה, באופן שווה ואולם גם כאן מומלץ להגדיר מה נכלל במסגרת הרכוש המשותף.

 

    • עסקים- במקרה שבו יש עסק שמתנהל, יש להתייחס לדרך חלוקתו במקרה של פירוד.
    • נכסים שונים כגון מתנה כספית, דירה שניתנת בירושה ועוד.

 

    • זכויות סוציאליות.

 

    • חובות.

 

    • מועד פקיעת ההסכם או שינויו בנסיבות מסוימות, אם מעוניינים בכך- למשל, כיצד אם בכלל ישפיעו ילדים על חלוקת הרכוש בין בני הזוג? האם העובדה שבני הזוג נשואים במשך 20 שנה תשנה את ההסכם או תבטלו ? ועוד

 

    • מוניטין ופוטנציאל השתכרות.

 

 

האם הסכם ממון יכול לסייע במניעת סרבנות גט?

במסגרת הסכם הממון יש להתייחס למועד הפירוד המקובל על שני בני הזוג, נניח ניתן לקבוע כי 30 יום לאחר מתן הודעה בכתב מצד אחד הצדדים, תבוצע חלוקת הרכוש בפועל ומועד זה ישמש כמועד הפירוד ביניהם. כמו כן, ניתן לקבוע סנקציה כספית במידה של סרבנות גט מצד אחד הצדדים אולם חשוב לנסח זאת בזהירות המרבית, שכן אחרת הדבר עלול לפגום בהליך הגט בבית הדין הרבני.

 

נכתב ע”י  עו”ד ומגשרת | מירון סלמן משרד עורכי דין